Rabbi Baruch Bodenheim: Pesach Sugya: Hallel on Seder Night יום שלישי Nissan 13 (04/04/23)
Sugya: Hallel on Seder Night
Major Questions:
- Why do we split Hallel into two parts during the Seder?
- The Rishonim have a big discussion whether we should say a bracha on Hallel on Seder night. Our practice is not to say the bracha and one of the reasons is because there is a hefsek in the middle of Hallel.
- Why design Hallel to be split if we lose our ability to make a bracha?
- There are certain halachos for reciting Hallel; it needs to be said standing, and only said during the day. How are we permitted to say Hallel during Seder night and in a sitting position?
- In the 15 simanim of Seder night (kaddish, urchatz …) Hallel is listed as the 14th siman, why is it not listed after Maggid as we say the first part of Hallel at the end of Maggid?
- The Midrash says that the Malachim wanted to sing shira after krias yam suf but Hashem did not allow them and told the malachim “My creations (Egyptians) are being drowned and you want to sing shira?” For this reason we only say half Hallel on the seventh day of Pesach. How could we say Hallel on Seder night when the first borns of the Egyptians were being killed?
Learn the משנה פסחים דף קטז עמוד ב starting from חייב אדם לראות את עצמו until the end of the Mishna.
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים. לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו, הוציאנו מעבדות לחרות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאולה, ונאמר לפניו הללויה. עד היכן הוא אומר? בית שמאי אומרים: עד אם הבנים שמחה. ובית הלל אומרים: עד חלמיש למעינו מים. וחותם בגאולה.
Learn ר”ן פסחים כו: דפי הריף “אבל רבינו האי גאון (two lines)
הר”ן על הרי”ף מסכת פסחים דף כו עמוד ב
אבל רבינו האי גאון ז”ל כתב בתשובה שאין מברכין על הלל שבלילי פסחים לגמור את ההלל שאין אנו קוראין אותו בתורת קורין אלא בתורת אומר שירה שכך שנינו ר”ג אומר וכו’ ובסיפא לפיכך אנו חייבין להודות להלל וכו’ לפיכך אם בא אדם לברך משתקין אותו אלו דברי הגאון ז”ל וכן הסכימו הגאונים רב צמח ורב יוסף ורב יצחק בן גיאות ז”ל
See ח’ גרי”ז ה’ חנוכה פ”ג ה”ו & עמק ברכה – הגדה אות ג
Learn רמב”ם ספר המצות עשה קנ”ז and ספר החינוך מצוה כ”א – Note how they mention the obligation to say Hallel on seder night
ספר המצוות לרמב”ם מצות עשה קנז
והמצוה הקנ”ז היא שצונו לספר ביציאת מצרים בליל חמשה עשר בניסן בתחלת הלילה כפי צחות לשון המספר. וכל מה שיוסיף במאמר ויאריך הדברים בהגדלת מה שעשה לנו השם ומה שעשו עמנו המצרים מעול וחמס ואיך לקח השם נקמתנו מהם ובהודות לו ית’ על מה שגמלנו מחסדיו יהיה יותר טוב. כמו שאמרו (הגש”פ) כל המאריך לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח
ספר החינוך פרשת בא מצוה כא
לספר בענין יציאת מצרים בליל חמשה עשר בניסן כל אחד כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח השם יתברך על כל הנסים שעשה לנו שם,
See גמרא פסחים דף קטו: “אמר שמואל ‘לחם עוני and רש”י דף לו. “שעונין
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטו עמוד ב
אמר שמואל: לחם עני (כתיב) – לחם שעונין עליו דברים. תניא נמי הכי לחם עני – לחם שעונין עליו דברים הרבה.
רש”י מסכת פסחים דף לו עמוד א
שעונין עליו דברים – שגומרים עליו את ההלל, ואומרים עליו הגדה.
Learn לבוש ס’ ת”פ for a reason why we split the hallel on seder night
לבוש אורח חיים סימן תפ
טעם חלוקת הלל, מפני דחצי הלל דקודם הסעודה מדבר הכל ביציאת מצרים ושייך לכל ההגדה שקודם הסעודה דאיירי כולה ביציאת מצרים, אבל חצי הלל האחרון וגם רוב סיפורי ההגדה שאחר הסעודה מדברים בשאר הגאולות ובגאולה העתידה, לכך קבעוה יחד אחר הסעודה, ומטעם זה נוהגין לומר שפוך חמתך קודם לא לנו.
ונוהגין לפתוח הפתח כשמתחילין שפוך חמתך על הגוים, להראות שאנו בטוחים בשם יתברך וליל שמורים הוא, ובזכות אמונה זו יבא בן דוד וישפוך חמתו על הגוים.
What is the power of Hallel on seder night?
The Gemara פסחים דף פה עמ’ ב describes the saying of Hallel on seder night כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא
See מחשבות חרוץ אות ט
ובתחלה היו רק אנשים מיוחדים בכל דור בעלי השגה שהכירו אלקותו ית’ ועליהם היה העולם עומד. עד שבא יעקב אע”ה אשר בחר לו יה ישראל לסגולתו דכל זרעו נבחרו. אלא שעדיין היה צריך בחירה זו לבירורים ועל זה היה גלות מצרים שנשתעבדו בחומר ולבנים וכל עבודה בתכלית ההשתקעות עד שנפלו למקום שנפלו כידוע מדרז”ל וכמה שכתוב גוי מקרב גוי, ואז דייקא ראה השם יתברך שהגיע עתם עת דודים להתדבק (ב) הש”י בתכלית תוקף האהבה, והבירור היה דמיד בבוא משרע”ה ויאמן העם וידוע דבכל מקום העם מורה על שפלות ובספר אור זרוע פירש עם הארץ מלת עם כמו עמיא בארמית דרצה לומר כהיון והעדר האור, וע”כ משרע”ה נתיירא הן לא יאמינו לי כי ידע מצבם אז בתכלית השפלות שאין למטה ממנו, וכמו שיש בזיקוק לטהרה מזוקק שבעתים היינו שבע פעמים שבע דהוא מ”ט כך יש בהיפך בזיקוק לטומאה ורע, ושער הנ’ הוא דוגמת שנת היובל שאפילו עבדים יוצאים לחירות והעבד הוא היותר שפל שבאומה. והיותר שפל שבעבדים הוא הנרצע שאף על פי שהגיע זמנו לצאת לחירות אין רוצה לצאת ועם כל זה ביובל גם הוא יוצא בעל כרחו, על דרך לעתיד ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואף בשעת מתן תורה היה כפיית הר כגיגית (שבת פ”ח ע”א) בע”כ לענין זה לומר דמשועבדים בעל כרחם להשם יתברך ושאי אפשר לצאת כלל משעבודו ית’ הקודם, ובשנת היובל הזאת ישוב איש לאחוזתו לשרשו ולמקורו ובהשורש אין רע כלל, ודבר זה היה אחר מתן תורה שכבר נקנו להש”י ונשתעבדו לו בשעבוד גמור, והקנין היה ביציאת מצרים כמו שאמרו ז”ל ביוקר הן עומדין לי משפחות משפחות כו’, ובמתן תורה נגמר הקנין ומקודם זה אף על פי שכבר נבחר יעקב אע”ה עדיין לא נתברר הקנין הגמור בכל זרעו אפילו שלא יהיו בנגלה כן, והטומאה בשער החמישים היינו שלא יוכל לחזור עוד לשרשו כענף הנכרת מן השורש, ומזה פחד משרע”ה אולי נשקעו כל כך עד שלא יאמינו ג”כ והיינו שנעקרו חס וחלילה מהשורש הטוב שבהם מורשה מאבות לגמרי, ועל זה חרה להשם יתברך שיחשוד לזרע ישראל כן שהשם יתברך יניחם להשתקע כל כך והם חלקו ונחלתו מאמינים בני מאמינים דבזה אי אפשר להם להשתקע כל כך והגם דצופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו לגמרי חס וחלילה השם יתברך לא יעזבנו בידו, והראה השם יתברך דאפילו שמשוקעים בחשכות כל כך עם כל זה לא אבדה האמונה ונכרתה מפיהם ולבם, ועיקר האמונה הוא להאמין זה שאף על פי שהוא במקום שהוא עם כל זה השם יתברך עמו כי אני ד’ השוכן אתם בתוך טומאותם, ועל ידי זה ממילא יוכל לצאת מהאפילה והטומאה דכיון שהשם יתברך עמו אין רע כלל רק הש”י רצה כן שיהיה ברישא חשוכא והדר נהורא, ועל דרך שנאמר גם כי אלך בגיא צלמות שהוא תכלית החשכות והרע לא אירא רע כי אתה עמדי גם שם בגיא צלמות דאין עוד מלבדו ואפס זולתו אפילו בשאול תחתית וכמה שכתוב ואציעה שאול הנך וגם שם תאחזני ימינך, ובזה הוא יכול לשוב למקורו ושרשו ולצאת מעמקי שאול וכמו ביציאת מצרים דמאפילה זו דייקא יצאו לאור גדול, כי כך רצה השם יתברך שיהיה קילוסו עולה גם ממקומות היותר אפלים וחשוכים ועד שגם הם ישיגו אור גדול, ואז היה בנין הכנסת ישראל להיות קומה שלימה בגילוי שכינתו ית’ בחדרי לבבם עד שנפתח פיהם להודות ולקלס להשם יתברך כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא (פסחים פ”ה ע”ב), כי בגלות מצרים היה הדבור בגלות היינו הדבור של אומה ישראלית שכל דבורם הוא לקלס להשם יתברך על ידי שכינה המדברת מתוך גרונם כמה שאומרים קודם התפלה א”ד שפתי תפתח ופי יגיד וגו’
For additional sources and material see source sheet link below
