Learn the “גמרא דף י. “תני לוי (four lines from bottom of the Amud) until דף י: “ואמאי יעשה
Questions:
Why doesn’t a single post help to divide the size of the opening of the Mavui?
See רש”י דף י. “אין
See ח’ רע”א who asks on Rashi the gemara at this stage does not know of the concept of אתי אוירא ומבטל?
How does placing a panel four Amos in the direction of the depth of the Mavui remove the issue of the size of the opening of the Mavui greater than ten Amos?
Learn ריטב”א דף י: “עושה who presents two different ways to explain the solution.
Learn תוס’ דף י: “עושה פס גבוה
Is Tosfos explaining like Rashi or the Ritva?
Why don’t we say אתי אוירא ומבטל on the panel of four Amos?
Learn the גמרא דף י. “והרחב מעשר ימעט (two dots) until “תני לוי” (four lines from bottom of the Amud)
What’s the explanation of the words “כלל כלל לא”
See רש”י
Question:
How could Rashi explain the Gemara is saying according to ר”י the opening can not exceed 10 Amos when ר”י is quoted as arguing on the Rabanan and permits the opening to exceed 10 Amos?
Learn ריטב”א “אבל הכא כלל כלל for an answer
See הגהות ר’ אליעזר משה הורביץ in back of the Gemara for a novel answer and new explanation in how the תיקון of קורה operates.
See ר’ יהונתן דף ב. “ורבי יהודה פליג who explains why ר”י permits the opening to exceed 10 Amos.
Learn the גמרא דף י. “תני לוי (four lines from bottom of the Amud) until דף י: “ואמאי יעשה
Very quickly review the גמרא דף ט: “אמר רבה בר רב הונא (thirteen lines from the bottom of the Amud) until “דף י. “האי ” (second line from top of the Amud)
Write out the steps of the Gemara
List the following opinions and what they said
ר’ זירא
רבינא
רבי
Continue learning the גמרא דף י. “האי until “אמר רב יוסף” (three lines before the wide lines)
Note: The opinion of ר’ יוסי who holds the minimum width of a Lechi is three tefachim is brought in the משנה דף יד עמוד ב
Continue learning the גמרא דף י. “אמר רב יוסף until the two dots (sixth wide line)
How do we conclude l’halacha in regards to נראה מבחוץ ושוה מבפנים
Sugya: נראה בפנים ואינו נראה מבחוץ and נראה מבחוץ ואינו נראה מבפנים
Review the גמרא דף ט: “ור’ יוחנן (eighteen lines from the top of the Amud) until “דף י. “האי ” (second line from top of the Amud)
Question:
Is the machlokes whether נראה מבחוץ is a valid Lechi dependent on the argument whether the היכר is for the people outside the Mavui or inside the Mavui?
Sugya: נראה בפנים ואינו נראה מבחוץ and נראה מבחוץ ואינו נראה מבפנים
Review the גמרא דף ט: “ור’ יוחנן (eighteen lines from the top of the Amud) until “דף י. “האי ” (second line from top of the Amud)
Major Question:
How could a Lechi be created through Lavud when there is no post that is noticable?
Note: in Sugya of מבוי שרצפו בלחיים Rav Ashi said we view many individual Lechi as one wide Lechi through Lavud.
Question:
Is the machlokes whether נראה מבחוץ is a valid Lechi dependent on the argument whether the היכר is for the people outside the Mavui or inside the Mavui?
According to the opinion לחי משום מחיצה and חודו חיצון סותם (we consider the outer face plate of the Lechi as closing the area). How could the Lechi partially protruding outside the Mavui permit one to carry in the Mavui as there is no wall opposite the Lechi for the Lechi to connect to?
Sugya: נראה בפנים ואינו נראה מבחוץ and נראה מבחוץ ואינו נראה מבפנים
Very quickly review גמרא דף ט: “ולרבי שמעון בן גמליאל (sixth line from top of the Amud) until ור’ יוחנן (eighteen lines from the top of the Amud)
Review תוס’ דף ט: “ולרשב”ג
Tosfos asks on Rashi how could the protruding Lechi permit people to carry opposite the Lechi? This area is Reshus Harabim?
Question on Tosfos:
It seems that Tosfos understands why the Lechi permits one to carry inside the Mavui. This seems to be contradictory to the Gemara on bottom of דף ח עמוד ב which says a Korah placed outside the walls of a Mavui is invalid. So how could a Lechi placed outside the Mavui permit one to carry inside the Mavui?
According to the opinion לחי משום מחיצה and חודו חיצון סותם (we consider the outer face plate of the Lechi as closing the area). How could the Lechi partially protruding outside the Mavui permit one to carry in the Mavui as there is no wall opposite the Lechi for the Lechi to connect to?
Sugya: נראה בפנים ואינו נראה מבחוץ and נראה מבחוץ ואינו נראה מבפנים
Review גמרא דף ט: “ולרבי שמעון בן גמליאל (sixth line from top of the Amud) until ור’ יוחנן (eighteen lines from the top of the Amud)
Clarify what the case of נראה בפנים ואינו נראה מבחוץ and נראה מבחוץ ואינו נראה מבפנים looks like.
Learn תוס’ דף ט: “ולרשב”ג
Tosfos asks on Rashi how could the protruding Lechi permit people to carry opposite the Lechi? This area is Reshus Harabim?
Question on Tosfos:
It seems that Tosfos understands why the Lechi permits one to carry inside the Mavui. This seems to be contradictory to the Gemara on bottom of דף ח עמוד ב which says a Korah placed outside the walls of a Mavui is invalid. So how could a Lechi placed outside the Mavui permit one to carry inside the Mavui?
According to the opinion לחי משום מחיצה and חודו חיצון סותם (we consider the outer face plate of the Lechi as closing the area). How could the Lechi partially protruding outside the Mavui permit one to carry in the Mavui as there is no wall opposite the Lechi for the Lechi to connect to?
Continue learning the גמרא דף ט: “ור’ יוחנן (eighteen lines from the top of the Amud) until “אמר רבה בר רב הונא” (twelve lines from bottom of the Amud)
Sugya: נראה בפנים ואינו נראה מבחוץ and נראה מבחוץ ואינו נראה מבפנים
To start the next gemara /Sugya quickly review the גמרא דף ט.”א’ל רב הונא בריה דרבי יהושע (twelve lines from bottom of the Amud) until “דף ט: “ולרבי שמעון בן גמליאל (sixth line from top of the Amud)
Learn “גמרא דף ט: “ולרבי שמעון בן גמליאל (sixth line from top of the Amud) until ור’ יוחנן (eighteen lines from the top of the Amud)
Clarify what the case of נראה בפנים ואינו נראה מבחוץ and נראה מבחוץ ואינו נראה מבפנים looks like.
Learn “תוס’ דף ט: “ולרשב”ג
Tosfos asks on Rashi how could the protruding Lechi permit people to carry opposite the Lechi? This area is Reshus Harabim?
Question on Tosfos:
It seems that Tosfos understands why the Lechi permits one to carry inside the Mavui. This seems to be contradictory to the Gemara on bottom of דף ח עמוד ב which says a Korah placed outside the walls of a Mavui is invalid. So how could a Lechi placed outside the Mavui permit one to carry inside the Mavui?
Why do we split Hallel into two parts during the Seder?
The Rishonim have a big discussion whether we should say a bracha on Hallel on Seder night. Our practice is not to say the bracha and one of the reasons is because there is a hefsek in the middle of Hallel.
Why design Hallel to be split if we lose our ability to make a bracha?
There are certain halachos for reciting Hallel; it needs to be said standing, and only said during the day. How are we permitted to say Hallel during Seder night and in a sitting position?
In the 15 simanim of Seder night (kaddish, urchatz …) Hallel is listed as the 14th siman, why is it not listed after Maggid as we say the first part of Hallel at the end of Maggid?
The Midrash says that the Malachim wanted to sing shira after krias yam suf but Hashem did not allow them and told the malachim “My creations (Egyptians) are being drowned and you want to sing shira?” For this reason we only say half Hallel on the seventh day of Pesach. How could we say Hallel on Seder night when the first borns of the Egyptians were being killed?
Learn the משנה פסחים דף קטז עמוד ב starting from חייב אדם לראות את עצמו until the end of the Mishna.
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים. לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו, הוציאנו מעבדות לחרות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאולה, ונאמר לפניו הללויה. עד היכן הוא אומר? בית שמאי אומרים: עד אם הבנים שמחה. ובית הלל אומרים: עד חלמיש למעינו מים. וחותם בגאולה.
אבל רבינו האי גאון ז”ל כתב בתשובה שאין מברכין על הלל שבלילי פסחים לגמור את ההלל שאין אנו קוראין אותו בתורת קורין אלא בתורת אומר שירה שכך שנינו ר”ג אומר וכו’ ובסיפא לפיכך אנו חייבין להודות להלל וכו’ לפיכך אם בא אדם לברך משתקין אותו אלו דברי הגאון ז”ל וכן הסכימו הגאונים רב צמח ורב יוסף ורב יצחק בן גיאות ז”ל
See ח’ גרי”ז ה’ חנוכה פ”ג ה”ו & עמק ברכה – הגדה אות ג
Learn רמב”ם ספר המצות עשה קנ”ז and ספר החינוך מצוה כ”א – Note how they mention the obligation to say Hallel on seder night
ספר המצוות לרמב”ם מצות עשה קנז
והמצוה הקנ”ז היא שצונו לספר ביציאת מצרים בליל חמשה עשר בניסן בתחלת הלילה כפי צחות לשון המספר. וכל מה שיוסיף במאמר ויאריך הדברים בהגדלת מה שעשה לנו השם ומה שעשו עמנו המצרים מעול וחמס ואיך לקח השם נקמתנו מהם ובהודות לו ית’ על מה שגמלנו מחסדיו יהיה יותר טוב. כמו שאמרו (הגש”פ) כל המאריך לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח
ספר החינוך פרשת בא מצוה כא
לספר בענין יציאת מצרים בליל חמשה עשר בניסן כל אחד כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח השם יתברך על כל הנסים שעשה לנו שם,
See גמרא פסחים דף קטו: “אמר שמואל ‘לחם עוני and רש”י דף לו. “שעונין
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטו עמוד ב
אמר שמואל: לחם עני (כתיב) – לחם שעונין עליו דברים. תניא נמי הכי לחם עני – לחם שעונין עליו דברים הרבה.
רש”י מסכת פסחים דף לו עמוד א
שעונין עליו דברים – שגומרים עליו את ההלל, ואומרים עליו הגדה.
Learn לבוש ס’ ת”פ for a reason why we split the hallel on seder night
לבוש אורח חיים סימן תפ
טעם חלוקת הלל, מפני דחצי הלל דקודם הסעודה מדבר הכל ביציאת מצרים ושייך לכל ההגדה שקודם הסעודה דאיירי כולה ביציאת מצרים, אבל חצי הלל האחרון וגם רוב סיפורי ההגדה שאחר הסעודה מדברים בשאר הגאולות ובגאולה העתידה, לכך קבעוה יחד אחר הסעודה, ומטעם זה נוהגין לומר שפוך חמתך קודם לא לנו.
ונוהגין לפתוח הפתח כשמתחילין שפוך חמתך על הגוים, להראות שאנו בטוחים בשם יתברך וליל שמורים הוא, ובזכות אמונה זו יבא בן דוד וישפוך חמתו על הגוים.
What is the power of Hallel on seder night?
The Gemara פסחים דף פה עמ’ ב describes the saying of Hallel on seder night כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא
See מחשבות חרוץ אות ט
ובתחלה היו רק אנשים מיוחדים בכל דור בעלי השגה שהכירו אלקותו ית’ ועליהם היה העולם עומד. עד שבא יעקב אע”ה אשר בחר לו יה ישראל לסגולתו דכל זרעו נבחרו. אלא שעדיין היה צריך בחירה זו לבירורים ועל זה היה גלות מצרים שנשתעבדו בחומר ולבנים וכל עבודה בתכלית ההשתקעות עד שנפלו למקום שנפלו כידוע מדרז”ל וכמה שכתוב גוי מקרב גוי, ואז דייקא ראה השם יתברך שהגיע עתם עת דודים להתדבק (ב) הש”י בתכלית תוקף האהבה, והבירור היה דמיד בבוא משרע”ה ויאמן העם וידוע דבכל מקום העם מורה על שפלות ובספר אור זרוע פירש עם הארץ מלת עם כמו עמיא בארמית דרצה לומר כהיון והעדר האור, וע”כ משרע”ה נתיירא הן לא יאמינו לי כי ידע מצבם אז בתכלית השפלות שאין למטה ממנו, וכמו שיש בזיקוק לטהרה מזוקק שבעתים היינו שבע פעמים שבע דהוא מ”ט כך יש בהיפך בזיקוק לטומאה ורע, ושער הנ’ הוא דוגמת שנת היובל שאפילו עבדים יוצאים לחירות והעבד הוא היותר שפל שבאומה. והיותר שפל שבעבדים הוא הנרצע שאף על פי שהגיע זמנו לצאת לחירות אין רוצה לצאת ועם כל זה ביובל גם הוא יוצא בעל כרחו, על דרך לעתיד ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואף בשעת מתן תורה היה כפיית הר כגיגית (שבת פ”ח ע”א) בע”כ לענין זה לומר דמשועבדים בעל כרחם להשם יתברך ושאי אפשר לצאת כלל משעבודו ית’ הקודם, ובשנת היובל הזאת ישוב איש לאחוזתו לשרשו ולמקורו ובהשורש אין רע כלל, ודבר זה היה אחר מתן תורה שכבר נקנו להש”י ונשתעבדו לו בשעבוד גמור, והקנין היה ביציאת מצרים כמו שאמרו ז”ל ביוקר הן עומדין לי משפחות משפחות כו’, ובמתן תורה נגמר הקנין ומקודם זה אף על פי שכבר נבחר יעקב אע”ה עדיין לא נתברר הקנין הגמור בכל זרעו אפילו שלא יהיו בנגלה כן, והטומאה בשער החמישים היינו שלא יוכל לחזור עוד לשרשו כענף הנכרת מן השורש, ומזה פחד משרע”ה אולי נשקעו כל כך עד שלא יאמינו ג”כ והיינו שנעקרו חס וחלילה מהשורש הטוב שבהם מורשה מאבות לגמרי, ועל זה חרה להשם יתברך שיחשוד לזרע ישראל כן שהשם יתברך יניחם להשתקע כל כך והם חלקו ונחלתו מאמינים בני מאמינים דבזה אי אפשר להם להשתקע כל כך והגם דצופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו לגמרי חס וחלילה השם יתברך לא יעזבנו בידו, והראה השם יתברך דאפילו שמשוקעים בחשכות כל כך עם כל זה לא אבדה האמונה ונכרתה מפיהם ולבם, ועיקר האמונה הוא להאמין זה שאף על פי שהוא במקום שהוא עם כל זה השם יתברך עמו כי אני ד’ השוכן אתם בתוך טומאותם, ועל ידי זה ממילא יוכל לצאת מהאפילה והטומאה דכיון שהשם יתברך עמו אין רע כלל רק הש”י רצה כן שיהיה ברישא חשוכא והדר נהורא, ועל דרך שנאמר גם כי אלך בגיא צלמות שהוא תכלית החשכות והרע לא אירא רע כי אתה עמדי גם שם בגיא צלמות דאין עוד מלבדו ואפס זולתו אפילו בשאול תחתית וכמה שכתוב ואציעה שאול הנך וגם שם תאחזני ימינך, ובזה הוא יכול לשוב למקורו ושרשו ולצאת מעמקי שאול וכמו ביציאת מצרים דמאפילה זו דייקא יצאו לאור גדול, כי כך רצה השם יתברך שיהיה קילוסו עולה גם ממקומות היותר אפלים וחשוכים ועד שגם הם ישיגו אור גדול, ואז היה בנין הכנסת ישראל להיות קומה שלימה בגילוי שכינתו ית’ בחדרי לבבם עד שנפתח פיהם להודות ולקלס להשם יתברך כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא (פסחים פ”ה ע”ב), כי בגלות מצרים היה הדבור בגלות היינו הדבור של אומה ישראלית שכל דבורם הוא לקלס להשם יתברך על ידי שכינה המדברת מתוך גרונם כמה שאומרים קודם התפלה א”ד שפתי תפתח ופי יגיד וגו’
For additional sources and material see source sheet link below
Why do we split the Hallel in the haggadah into two parts, first part at the conclusion of Maggid before we eat the matzah and maror, the second part after ברך (Bircas hamzon)?
Other differences between the two parts of Hallel on seder night.
1. See רמב”ם ה’ חמץ ומצה פרק ח הלכה י and the ראב”ד who argue whether the second part of Hallel can be said in a different location than the beginning of the seder.
2. Learn תוס’ מגילה דף כא. “לאתויי which says the second part of Hallel on seder night does not need to be said before chatzos?
3. See שו”ע ס’ תע”ג סע’ ז one should hold the cup of wine when reciting the first part of Hallel on seder night. See משנה ברורה ס”ק ע”ז as to why the cup should be held.
Why don’t we make a bracha on Hallel on seder night?
What is the source for the obligation of saying Hallel on seder night?
Learn the משנה פסחים דף קטז עמוד ב starting from חייב אדם לראות את עצמו until the end of the Mishna.
Beis Shammai and Beis Hillel argue whether just the first or also the second paragraph of Hallel needs to be said at the end of Maggid.
Learn the משנה פסחים דף קיז עמוד ב which states that Hallel must be completed on the fourth cup of wine.
Why is Hallel completed at this juncture?
Learn the גמרא פסחים דף קיז. “והלל זה מי אמרו (three lines before the medium wide lines) until the two dots.
Rebbe Yosse is saying there is an obligation to say Hallel when the Korban Pesach is being slaughtered and when shake lulav on Sukkos.
Why is one obligated to say Hallel then?
Learn the משנה פסחים דף צה and the גמרא צה: “הראשון טעון הלל באכילתו (two dots three lines from top of the amud) until the next two dots.
The Gemara brings a pasuk in Yeshaya that we infer the obligation to say Hallel on Seder night.
Learn the משנה פסחים דף סד which states clearly that Hallel was said when Korban Pesach was slaughtered.
Are women obligated in saying Hallel on seder night?
Learn תוס’ סוכה דף לח. “מי
Note the reason Tosfos gives for saying Hallel on seder night.
Very quickly review the גמרא דף ט.”א’ל רב הונא בריה דרבי יהושע (twelve lines from bottom of the Amud) until דף ט: “ולרבי שמעון בן גמליאל (sixth line from top of the Amud)
Is the reason for אביי connected to his opinion that Lechi is a mechitza?
Learn the ריף
Note: the requirements that the Rif specifies to allow one to carry between the Lechi.
Learn the בעל המאור who disagrees with the Rif
Learn the מלחמת ה who defends the conclusion of the Rif
Very quickly review the גמרא דף ט.”תני ר’ זכאי (fourteen lines from top of the Amud) until “א’ל רב הונא בריה דרבי יהושע (twelve lines from bottom of the Amud)
Continue learning the Gemara until דף ט: “ולרבי שמעון בן גמליאל (sixth line from top of the Amud)
Last week wwe discussed the following question.
Rava says the area בין לחיים is compared to מקום שאין בו ד על ד and it’s permitted for both the people in Reshus Hayachid and Reshus Harabim to use.
How could the people in Reshus Harabim use this area that is between three walls, it’s a Reshus Hayachid?
The רשב”א “מקום answers we only consider the area between the Lechi annexed to the Mavui
The Ritva & Rashba clearly established the case of our gemara is where the diagonal line from the wall of the Mavui to the Korah is three tefachim or more.
Is there a possible explanation as to why both concepts of חבוט and לבוד are needed to connect the Korah to the walls of the Mavui even when the diagonal is less than three?
Learn ח’ ר’ חיים ה’ סוכה פרק ה הלכה כא (attached in this email – starting from paragraph on bottom of right column)
Note how Reb Chaim explains
1) Why Chavut and Lavud is needed even though the diagnol line between the Korah and the walls of the Mavui is less then three?
2) A new answer to question of Tosfos as to why the Korah can not be higher then three tefachim as Chavut is not limited to within three tefachim.
3) Whether the shapes of the pegs holding up the Korah make a difference
Learn the גמרא דף ט.”תני ר’ זכאי (fourteen lines from top of the Amud) until “א’ל רב הונא בריה דרבי יהושע (twelve lines from bottom of the Amud)
Review the גמרא דף ט. “רב אשי אמר (none lines from top of the Amud) until “תני ר’ זכאי (fourteen lines from top of the Amud)
Learn תוס’ דף ט. “שאין who asks why is it necessary for the Korah to be within the height of 3 tefachim of the wall in order to say חבוט when it is clear from the gemara Sukkah that the concept of חבוט is not limited like לבוד to 3 tefachim.
Questions:
Why do we need both concepts of חבוט and לבוד to connect the Korah to the walls of the Mavui. Why can’t we consider the Korah connected through לבוד alone?
What is the shape of the pegs that are holding up the Korah?
See ח’ ר’ חיים ה’ סוכה פרק ה הלכה כא who explains the opinion of the Rambam and how it differs from Tosfos and how the Rambam explains the configuration of the pegs holding up the Korah.
