Is the oil Muktza to move or just prohibited to use?
Learn מהרש”א on Tosfos
According to ר”ש is the oil that drips out while the lantern is still burning just Muktza in regards to using the oil or also Muktzah for moving? – learn גליון הש”ס on Tosfos
List the different reasons why the oil is Muktzah and the נפקא מינה between the reasons
Learn משנה דף מד and the גמרא until “אבל כוס קערה ועששית (middle of the Amud)
See תשובה מהגאון ר’ משה פיינשטיין in back of Sefer Muktzah from Rabbi Pinchas Bodner אות לב
See שמירת שבת כהלכתו פרק כח הערה נט
The גמרא דף מד concludes that טלטול מן הצד for the purpose of moving the Muktzah item is prohibited. However in a case where there is a dead body in a house that’s on fire one may move the body.
Question:
Is the special permission given to move the body directly or just by using טלטול מן הצד?
How do we conclude lhalacha in regards to moving Muktzah through טלטול מן הצד?
The שו”ע ס’ שי”א סע’ ח makes a distinction between moving for the purpose of the Muktzah item (prohibited) or for the non Muktza item (permitted) – לצורך דבר המותר או לדבר האסור
What is the logic of this distinction; Either indirect movement is considered movement or it is not considered movement, how does the intent of the movement affect the permissibility?
There are two approaches to explain this
1. Review שו”ע ס’ ש”ט סע’ ד, with the משנה ברורה ס”ק יד and the שער הציון ס’ ש”ט אות יז who gives a reason for the distinction
The Chazon Ish (above) argues on the leniency of moving Muktzah with ones body for the purpose of the Muktzah item.
How does the Chazon Ish explain
The Mishna which permits moving straw with ones back?
See תשובה מהגאון ר’ משה פיינשטיין in back of Sefer Muktzah from Rabbi Pinchas Bodner אות לב
See שמירת שבת כהלכתו פרק כח הערה נט
The גמרא דף מד concludes that טלטול מן הצד for the purpose of moving the Muktzah item is prohibited. However in a case where there is a dead body in a house that’s on fire one may move the body.
Question:
Is the special permission given to move the body directly or just by using טלטול מן הצד?
And the שו”ע ס’ שי”א סע’ ח which makes a distinction between moving for the purpose of the Muktzah item (prohibited) or for the non Muktza item (permitted) – לצורך דבר המותר או לדבר האסור
The Shulchan Aruch also permits טלטול בגופו even for the purpose of the Muktzah item.
What is the logic of this distinction; Either indirect movement is considered movement or it is not considered movement, how does the intent of the movement affect the permissibility?
Learn שו”ע ס’ ש”ט סע’ ד, with the משנה ברורה ס”ק יד and the שער הציון ס’ ש”ט אות יז who gives a reason for the distinction
Learn חזון איש ס’ מז ס”ק יב-יד who 1. gives a different reason for the distinction and argues on the Shulchan Aruch. 2. Argues on the leniency of moving Muktzah with ones body for the purpose of the Muktzah item.
1. The distinction between moving for the purpose of the Muktzah item (prohibited) or for the non Muktza item (permitted) – לצורך דבר המותר או לדבר האסור?
2. The Mishna which permits moving straw with ones back?
See משנה ברורה ס’ ש”ח ס”ק יג which permits טלטול בגופו
Explaining גמרא דף מג: “דא”ר שמואל בר יהודה until the two dots on דף מד.
Rebbe Akiva Eiger asks ( גליון הש”ס) why can’t the mattress underneath the dead person act in same way as the ככר או תינוק to allow one to move the dead person?
Explaining גמרא דף מג: “דא”ר שמואל בר יהודה until the two dots on דף מד.
Key Point:
How does placing a ככר או תינוק circumvent the issue of moving Muktzah directly?
Review גליון הש”ס on the side of our Gemara who asks why can’t the mattress underneath the dead person act in same way as the bread or baby to allow one to move the dead person?
What is the mechanism of permission to move a dead body through a ככר או תינוק according to Rebbe Akiva Eiger?
Learn רש”ש דף מג עמ’ ב who gives an answer to Rebbe Akiva Eiger question
Review גליון הש”ס on the side of our Gemara who asks why can’t the mattress underneath the dead person act in same way as the bread or baby to allow one to move the dead person?
What is the mechanism of permission to move a dead body through a ככר או תינוק according to Rebbe Akiva Eiger?
Learn גליון הש”ס on the side of our Gemara who asks why can’t the mattress underneath the dead person act in same way as the bread or baby to allow one to move the dead person?
What is the mechanism of permission to move a dead body through a ככר או תינוק according to Rebbe Akiva Eiger?
How can one reconcile these two halachos which are seemingly contradictory? On whether the permission to move something through a ככר או תינוק is limited to a dead body or applicable to other items?
Learn גליון הש”ס on the side of our Gemara who asks why can’t the mattress underneath the dead person act in same way as the bread or baby to allow one to move the dead person?
When does the Mitzvah of תשביתו have to be performed?
Yesterday we learnt the chakira of the מנחת חינוך מצוה ט׳ whether the mitzvah of תשביתו is for the Chometz to be negated or for person to do an action of destroying the Chometz
(י) אינו צריך לבער – ומ״מ נכון לינהג שלא להוציא כל חמצו הנשאר לו בנתינתו לעכו״ם ולקיים מצות השבתה בשעה ששית בפירורים שמניח לשורפם שהפירורים נשבתים ועומדים ואפילו מניחם אינו עובר בבל יראה אלא יניח מחמצו לכל הפחות כזית כדי לקיים מצות תשביתו כתיקונה [בית מאיר וכ״כ בח״א ובחמד משה]:
היא שצונו לבער חמץ מבתינו ביום ארבעה עשר מניסן וזו היא מצות השבתת שאור. והוא אמרו יתברך ״אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם״ (שמות י״ב:ט״ו).
רמב”ם חמץ ומצה פרק א הלכה ב
החמץ בפסח אסור בהנייה, שנאמר ״ולא יאכל חמץ״ (שמות י״ג:ג׳), לא יהיה בו היתר אכילה. והמניח חמץ ברשותו בפסח, אף על פי שלא אכלו, עובר בשני לאוין, שנאמר ״לא יראה לך שאור בכל גבולך״ (שמות י״ג:ז׳), ונאמר ״שאור לא ימצא בבתיכם״ (שמות י״ב:י״ט). ואיסור החמץ ואיסור השאור שבו מחמצין אחד הוא:
When does the Mitzvah of תשביתו have to be performed?
I paraphrased part of it below but best to learn the whole piece inside
מנחת חינוך מצוה ט׳- חקירה בדין של תשביתו
(א) להסיר כל חמץ וכו׳…והנה לכאורה יש ספק אם המ״ע הוא שיהא החמץ מושבת ואם יש לו חמץ חוץ מה שעובר על ל״ת דב״י וב״י עובר עוד על העשה ואם אין לו חמץ א״ע בלאו וגם המ״ע מקיים בשוא״ת כמו בשבת ויום טוב איכא עשה דשבתון בעשיית מלאכה ואם עבר ועשה מלאכה עובר בעשה ולא תעשה ואם לא עשה מלאכה חוץ מה שלא עבר על הלאו קיים גם כן מ״ע דשבתון וה״נ עיקר המצוה כאן שלא יהי׳ החמץ ברשותו והוא מושבת מרשותו כמו המ״ע דשבתון……
או דילמא דמצוה עליו בקום ועשה דישבית החמץ ואם אין לו חמץ לא קיים העשה כמו מי שא״ל ד׳ כנפות נהי דא״ע מכל מקום לא קיים המצוה ה״נ ג״כ כמו התם דמצוה עליו לקנות טלית וכדי לקיים מצות השי״ת ה״נ מצוה לחזור שיהי׳ לו חמץ קודם פסח ויבער אותו בי״ד כדי לקיים מ״ע בקו״ע. What are the Nafka Minah’s between the two understandings?
Review גמרא דף ד: “בביטול בעלמא סגי (twelve lines from top of the Amud) until the two dots.
According to Rashi, what does Bitul accomplish? How?
Learn תוס’ דף ד: “מדאורייתא
Clarify the two questions Tosfos asks on Rashi.
According to Tosfos, what does Bitul accomplish? How?
Learn the רמב”ן who answers both questions.
רמב”ן דף ד עמוד ב
ומה שהקשו רבותינו הצרפתים ז״ל מדדרשינן אך חלק בתשביתו אינה קושיא דכי אמרת נמי תבעירו היאך צוה לבער אחר חצות והלא בשעת ביעורו כבר עבר עליו אלא שיהא מבוער או מבוטל בחצות קאמר רחמנא.
וכן מה שהקשו מדברי ר׳ עקיבא מצינו הבערה שהיא אב מלאכה אינה קושיא דאטו ביעור לאו דאורייתא היא אלא כל שמבער ודאי משבית הוא דהכי קאמר רחמנא שיהא שאור בטל מבתיכם ואין ביטול בידים אלא שריפה ומדלא כתיב תשרופו ש״מ ביטול בפה נמי ביטול הוא מיהו קרא ודאי בחול כתי׳ בזמן שאתה יכול לבערו אף בידים ועוד דאי ביום הראשון תשביתו (שאם) ביום טוב הוא על כרחין תשביתו בשריפה הוא דהא אחר זמן איסורו הוא שכבר נאסר מתחלת הלילה ואין דינו אלא בשריפה דגמרי׳ מנותר כדברי רבי יהודה וביטול דפה לאחר איסורו לאו כלום הוא דלאו ברשותי׳ קאי ולא מצי מבטל ליה אלא על כרחין ביום טוב אין תשביתו אלא תבטלו אותו מן העולם בשריפה אבל קודם זמן איסורו ביטולו בדבור בעלמא נמי הוא שכולן ביטול הן והיינו נמי לישנא דגמ׳ דקאמ׳ תשביתו השבתתו בכל דבר שאתה יכול להשביתו וכל שמבער ודאי משבית הוא. ובירושלמי אומר תשביתו שאור מבתיכם דבר שהוא בבל יראה ובל ימצא ואי זו זו שריפה.
Note how the Minchas Chinuch explains the Machlokes between Rashi & Tosfos
היא שצונו לבער חמץ מבתינו ביום ארבעה עשר מניסן וזו היא מצות השבתת שאור. והוא אמרו יתברך ״אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם״ (שמות י״ב:ט״ו).
רמב”ם חמץ ומצה פרק א הלכה ב
החמץ בפסח אסור בהנייה, שנאמר ״ולא יאכל חמץ״ (שמות י״ג:ג׳), לא יהיה בו היתר אכילה. והמניח חמץ ברשותו בפסח, אף על פי שלא אכלו, עובר בשני לאוין, שנאמר ״לא יראה לך שאור בכל גבולך״ (שמות י״ג:ז׳), ונאמר ״שאור לא ימצא בבתיכם״ (שמות י״ב:י״ט). ואיסור החמץ ואיסור השאור שבו מחמצין אחד הוא:
When does the Mitzvah of תשביתו have to be performed?
I paraphrased part of it below but best to learn the whole piece inside
מנחת חינוך מצוה ט׳- חקירה בדין של תשביתו
(א) להסיר כל חמץ וכו׳…והנה לכאורה יש ספק אם המ״ע הוא שיהא החמץ מושבת ואם יש לו חמץ חוץ מה שעובר על ל״ת דב״י וב״י עובר עוד על העשה ואם אין לו חמץ א״ע בלאו וגם המ״ע מקיים בשוא״ת כמו בשבת ויום טוב איכא עשה דשבתון בעשיית מלאכה ואם עבר ועשה מלאכה עובר בעשה ולא תעשה ואם לא עשה מלאכה חוץ מה שלא עבר על הלאו קיים גם כן מ״ע דשבתון וה״נ עיקר המצוה כאן שלא יהי׳ החמץ ברשותו והוא מושבת מרשותו כמו המ״ע דשבתון……
או דילמא דמצוה עליו בקום ועשה דישבית החמץ ואם אין לו חמץ לא קיים העשה כמו מי שא״ל ד׳ כנפות נהי דא״ע מכל מקום לא קיים המצוה ה״נ ג״כ כמו התם דמצוה עליו לקנות טלית וכדי לקיים מצות השי״ת ה״נ מצוה לחזור שיהי׳ לו חמץ קודם פסח ויבער אותו בי״ד כדי לקיים מ״ע בקו״ע. What are the Nafka Minah’s between the two understandings?
Review גמרא דף ד: “בביטול בעלמא סגי (twelve lines from top of the Amud) until the two dots.
According to Rashi, what does Bitul accomplish? How?
Learn תוס’ דף ד: “מדאורייתא
Clarify the two questions Tosfos asks on Rashi.
According to Tosfos, what does Bitul accomplish? How?
Learn the רמב”ן who answers both questions.
רמב”ן דף ד עמוד ב
ומה שהקשו רבותינו הצרפתים ז״ל מדדרשינן אך חלק בתשביתו אינה קושיא דכי אמרת נמי תבעירו היאך צוה לבער אחר חצות והלא בשעת ביעורו כבר עבר עליו אלא שיהא מבוער או מבוטל בחצות קאמר רחמנא.
וכן מה שהקשו מדברי ר׳ עקיבא מצינו הבערה שהיא אב מלאכה אינה קושיא דאטו ביעור לאו דאורייתא היא אלא כל שמבער ודאי משבית הוא דהכי קאמר רחמנא שיהא שאור בטל מבתיכם ואין ביטול בידים אלא שריפה ומדלא כתיב תשרופו ש״מ ביטול בפה נמי ביטול הוא מיהו קרא ודאי בחול כתי׳ בזמן שאתה יכול לבערו אף בידים ועוד דאי ביום הראשון תשביתו (שאם) ביום טוב הוא על כרחין תשביתו בשריפה הוא דהא אחר זמן איסורו הוא שכבר נאסר מתחלת הלילה ואין דינו אלא בשריפה דגמרי׳ מנותר כדברי רבי יהודה וביטול דפה לאחר איסורו לאו כלום הוא דלאו ברשותי׳ קאי ולא מצי מבטל ליה אלא על כרחין ביום טוב אין תשביתו אלא תבטלו אותו מן העולם בשריפה אבל קודם זמן איסורו ביטולו בדבור בעלמא נמי הוא שכולן ביטול הן והיינו נמי לישנא דגמ׳ דקאמ׳ תשביתו השבתתו בכל דבר שאתה יכול להשביתו וכל שמבער ודאי משבית הוא. ובירושלמי אומר תשביתו שאור מבתיכם דבר שהוא בבל יראה ובל ימצא ואי זו זו שריפה.
Note how the Minchas Chinuch explains the Machlokes between Rashi & Tosfos
