And the שו”ע ס’ שי”א סע’ ח which makes a distinction between moving for the purpose of the Muktzah item (prohibited) or for the non Muktza item (permitted) – לצורך דבר המותר או לדבר האסור
The Shulchan Aruch also permits טלטול בגופו even for the purpose of the Muktzah item.
What is the logic of this distinction; Either indirect movement is considered movement or it is not considered movement, how does the intent of the movement affect the permissibility?
Learn שו”ע ס’ ש”ט סע’ ד, with the משנה ברורה ס”ק יד and the שער הציון ס’ ש”ט אות יז who gives a reason for the distinction
Learn חזון איש ס’ מז ס”ק יב-יד who 1. gives a different reason for the distinction and argues on the Shulchan Aruch. 2. Argues on the leniency of moving Muktzah with ones body for the purpose of the Muktzah item.
1. The distinction between moving for the purpose of the Muktzah item (prohibited) or for the non Muktza item (permitted) – לצורך דבר המותר או לדבר האסור?
2. The Mishna which permits moving straw with ones back?
See משנה ברורה ס’ ש”ח ס”ק יג which permits טלטול בגופו
Explaining גמרא דף מג: “דא”ר שמואל בר יהודה until the two dots on דף מד.
Rebbe Akiva Eiger asks ( גליון הש”ס) why can’t the mattress underneath the dead person act in same way as the ככר או תינוק to allow one to move the dead person?
Explaining גמרא דף מג: “דא”ר שמואל בר יהודה until the two dots on דף מד.
Key Point:
How does placing a ככר או תינוק circumvent the issue of moving Muktzah directly?
Review גליון הש”ס on the side of our Gemara who asks why can’t the mattress underneath the dead person act in same way as the bread or baby to allow one to move the dead person?
What is the mechanism of permission to move a dead body through a ככר או תינוק according to Rebbe Akiva Eiger?
Learn רש”ש דף מג עמ’ ב who gives an answer to Rebbe Akiva Eiger question
Review גליון הש”ס on the side of our Gemara who asks why can’t the mattress underneath the dead person act in same way as the bread or baby to allow one to move the dead person?
What is the mechanism of permission to move a dead body through a ככר או תינוק according to Rebbe Akiva Eiger?
Learn גליון הש”ס on the side of our Gemara who asks why can’t the mattress underneath the dead person act in same way as the bread or baby to allow one to move the dead person?
What is the mechanism of permission to move a dead body through a ככר או תינוק according to Rebbe Akiva Eiger?
How can one reconcile these two halachos which are seemingly contradictory? On whether the permission to move something through a ככר או תינוק is limited to a dead body or applicable to other items?
Learn גליון הש”ס on the side of our Gemara who asks why can’t the mattress underneath the dead person act in same way as the bread or baby to allow one to move the dead person?
When does the Mitzvah of תשביתו have to be performed?
Yesterday we learnt the chakira of the מנחת חינוך מצוה ט׳ whether the mitzvah of תשביתו is for the Chometz to be negated or for person to do an action of destroying the Chometz
(י) אינו צריך לבער – ומ״מ נכון לינהג שלא להוציא כל חמצו הנשאר לו בנתינתו לעכו״ם ולקיים מצות השבתה בשעה ששית בפירורים שמניח לשורפם שהפירורים נשבתים ועומדים ואפילו מניחם אינו עובר בבל יראה אלא יניח מחמצו לכל הפחות כזית כדי לקיים מצות תשביתו כתיקונה [בית מאיר וכ״כ בח״א ובחמד משה]:
היא שצונו לבער חמץ מבתינו ביום ארבעה עשר מניסן וזו היא מצות השבתת שאור. והוא אמרו יתברך ״אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם״ (שמות י״ב:ט״ו).
רמב”ם חמץ ומצה פרק א הלכה ב
החמץ בפסח אסור בהנייה, שנאמר ״ולא יאכל חמץ״ (שמות י״ג:ג׳), לא יהיה בו היתר אכילה. והמניח חמץ ברשותו בפסח, אף על פי שלא אכלו, עובר בשני לאוין, שנאמר ״לא יראה לך שאור בכל גבולך״ (שמות י״ג:ז׳), ונאמר ״שאור לא ימצא בבתיכם״ (שמות י״ב:י״ט). ואיסור החמץ ואיסור השאור שבו מחמצין אחד הוא:
When does the Mitzvah of תשביתו have to be performed?
I paraphrased part of it below but best to learn the whole piece inside
מנחת חינוך מצוה ט׳- חקירה בדין של תשביתו
(א) להסיר כל חמץ וכו׳…והנה לכאורה יש ספק אם המ״ע הוא שיהא החמץ מושבת ואם יש לו חמץ חוץ מה שעובר על ל״ת דב״י וב״י עובר עוד על העשה ואם אין לו חמץ א״ע בלאו וגם המ״ע מקיים בשוא״ת כמו בשבת ויום טוב איכא עשה דשבתון בעשיית מלאכה ואם עבר ועשה מלאכה עובר בעשה ולא תעשה ואם לא עשה מלאכה חוץ מה שלא עבר על הלאו קיים גם כן מ״ע דשבתון וה״נ עיקר המצוה כאן שלא יהי׳ החמץ ברשותו והוא מושבת מרשותו כמו המ״ע דשבתון……
או דילמא דמצוה עליו בקום ועשה דישבית החמץ ואם אין לו חמץ לא קיים העשה כמו מי שא״ל ד׳ כנפות נהי דא״ע מכל מקום לא קיים המצוה ה״נ ג״כ כמו התם דמצוה עליו לקנות טלית וכדי לקיים מצות השי״ת ה״נ מצוה לחזור שיהי׳ לו חמץ קודם פסח ויבער אותו בי״ד כדי לקיים מ״ע בקו״ע. What are the Nafka Minah’s between the two understandings?
Review גמרא דף ד: “בביטול בעלמא סגי (twelve lines from top of the Amud) until the two dots.
According to Rashi, what does Bitul accomplish? How?
Learn תוס’ דף ד: “מדאורייתא
Clarify the two questions Tosfos asks on Rashi.
According to Tosfos, what does Bitul accomplish? How?
Learn the רמב”ן who answers both questions.
רמב”ן דף ד עמוד ב
ומה שהקשו רבותינו הצרפתים ז״ל מדדרשינן אך חלק בתשביתו אינה קושיא דכי אמרת נמי תבעירו היאך צוה לבער אחר חצות והלא בשעת ביעורו כבר עבר עליו אלא שיהא מבוער או מבוטל בחצות קאמר רחמנא.
וכן מה שהקשו מדברי ר׳ עקיבא מצינו הבערה שהיא אב מלאכה אינה קושיא דאטו ביעור לאו דאורייתא היא אלא כל שמבער ודאי משבית הוא דהכי קאמר רחמנא שיהא שאור בטל מבתיכם ואין ביטול בידים אלא שריפה ומדלא כתיב תשרופו ש״מ ביטול בפה נמי ביטול הוא מיהו קרא ודאי בחול כתי׳ בזמן שאתה יכול לבערו אף בידים ועוד דאי ביום הראשון תשביתו (שאם) ביום טוב הוא על כרחין תשביתו בשריפה הוא דהא אחר זמן איסורו הוא שכבר נאסר מתחלת הלילה ואין דינו אלא בשריפה דגמרי׳ מנותר כדברי רבי יהודה וביטול דפה לאחר איסורו לאו כלום הוא דלאו ברשותי׳ קאי ולא מצי מבטל ליה אלא על כרחין ביום טוב אין תשביתו אלא תבטלו אותו מן העולם בשריפה אבל קודם זמן איסורו ביטולו בדבור בעלמא נמי הוא שכולן ביטול הן והיינו נמי לישנא דגמ׳ דקאמ׳ תשביתו השבתתו בכל דבר שאתה יכול להשביתו וכל שמבער ודאי משבית הוא. ובירושלמי אומר תשביתו שאור מבתיכם דבר שהוא בבל יראה ובל ימצא ואי זו זו שריפה.
Note how the Minchas Chinuch explains the Machlokes between Rashi & Tosfos
היא שצונו לבער חמץ מבתינו ביום ארבעה עשר מניסן וזו היא מצות השבתת שאור. והוא אמרו יתברך ״אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם״ (שמות י״ב:ט״ו).
רמב”ם חמץ ומצה פרק א הלכה ב
החמץ בפסח אסור בהנייה, שנאמר ״ולא יאכל חמץ״ (שמות י״ג:ג׳), לא יהיה בו היתר אכילה. והמניח חמץ ברשותו בפסח, אף על פי שלא אכלו, עובר בשני לאוין, שנאמר ״לא יראה לך שאור בכל גבולך״ (שמות י״ג:ז׳), ונאמר ״שאור לא ימצא בבתיכם״ (שמות י״ב:י״ט). ואיסור החמץ ואיסור השאור שבו מחמצין אחד הוא:
When does the Mitzvah of תשביתו have to be performed?
I paraphrased part of it below but best to learn the whole piece inside
מנחת חינוך מצוה ט׳- חקירה בדין של תשביתו
(א) להסיר כל חמץ וכו׳…והנה לכאורה יש ספק אם המ״ע הוא שיהא החמץ מושבת ואם יש לו חמץ חוץ מה שעובר על ל״ת דב״י וב״י עובר עוד על העשה ואם אין לו חמץ א״ע בלאו וגם המ״ע מקיים בשוא״ת כמו בשבת ויום טוב איכא עשה דשבתון בעשיית מלאכה ואם עבר ועשה מלאכה עובר בעשה ולא תעשה ואם לא עשה מלאכה חוץ מה שלא עבר על הלאו קיים גם כן מ״ע דשבתון וה״נ עיקר המצוה כאן שלא יהי׳ החמץ ברשותו והוא מושבת מרשותו כמו המ״ע דשבתון……
או דילמא דמצוה עליו בקום ועשה דישבית החמץ ואם אין לו חמץ לא קיים העשה כמו מי שא״ל ד׳ כנפות נהי דא״ע מכל מקום לא קיים המצוה ה״נ ג״כ כמו התם דמצוה עליו לקנות טלית וכדי לקיים מצות השי״ת ה״נ מצוה לחזור שיהי׳ לו חמץ קודם פסח ויבער אותו בי״ד כדי לקיים מ״ע בקו״ע. What are the Nafka Minah’s between the two understandings?
Review גמרא דף ד: “בביטול בעלמא סגי (twelve lines from top of the Amud) until the two dots.
According to Rashi, what does Bitul accomplish? How?
Learn תוס’ דף ד: “מדאורייתא
Clarify the two questions Tosfos asks on Rashi.
According to Tosfos, what does Bitul accomplish? How?
Learn the רמב”ן who answers both questions.
רמב”ן דף ד עמוד ב
ומה שהקשו רבותינו הצרפתים ז״ל מדדרשינן אך חלק בתשביתו אינה קושיא דכי אמרת נמי תבעירו היאך צוה לבער אחר חצות והלא בשעת ביעורו כבר עבר עליו אלא שיהא מבוער או מבוטל בחצות קאמר רחמנא.
וכן מה שהקשו מדברי ר׳ עקיבא מצינו הבערה שהיא אב מלאכה אינה קושיא דאטו ביעור לאו דאורייתא היא אלא כל שמבער ודאי משבית הוא דהכי קאמר רחמנא שיהא שאור בטל מבתיכם ואין ביטול בידים אלא שריפה ומדלא כתיב תשרופו ש״מ ביטול בפה נמי ביטול הוא מיהו קרא ודאי בחול כתי׳ בזמן שאתה יכול לבערו אף בידים ועוד דאי ביום הראשון תשביתו (שאם) ביום טוב הוא על כרחין תשביתו בשריפה הוא דהא אחר זמן איסורו הוא שכבר נאסר מתחלת הלילה ואין דינו אלא בשריפה דגמרי׳ מנותר כדברי רבי יהודה וביטול דפה לאחר איסורו לאו כלום הוא דלאו ברשותי׳ קאי ולא מצי מבטל ליה אלא על כרחין ביום טוב אין תשביתו אלא תבטלו אותו מן העולם בשריפה אבל קודם זמן איסורו ביטולו בדבור בעלמא נמי הוא שכולן ביטול הן והיינו נמי לישנא דגמ׳ דקאמ׳ תשביתו השבתתו בכל דבר שאתה יכול להשביתו וכל שמבער ודאי משבית הוא. ובירושלמי אומר תשביתו שאור מבתיכם דבר שהוא בבל יראה ובל ימצא ואי זו זו שריפה.
Note how the Minchas Chinuch explains the Machlokes between Rashi & Tosfos
Review עמק ברכה, הגדה אות א or חידושי ר’ חיים פסחים דף קטז which explains there are three aspects unique to the mitzvah of סיפור יציאת מצרים on Seder night.
List a few נפקא מינה between the reason of Tosfos and the reason of Rambam
Is there a connection between these three aspects?
Learn גמרא פסחים דף קטז “אמר רב נחמן לדרו ( עבדיה (before the second Mishna)
How did this exempt them from saying the mah nishtana?
Why does the Rambam cite the pasuk זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים as the source for the mitzvah of סיפור יציאת מצרים on Seder night and not the pasuk of והגדת לבנך?
Is the mitzvah of סיפור יציאת מצרים to ones child an independent mitzvah or part of the mitzvah of סיפור יציאת מצרים?
Learn עמק ברכה, הגדה אות א or חידושי ר’ חיים פסחים דף קטז which explains there are three aspects unique to the mitzvah of סיפור יציאת מצרים on Seder night.
List a few נפקא מינה between the reason of Tosfos and the reason of Rambam
Is there a connection between these three aspects?
Learn גמרא פסחים דף קטז “אמר רב נחמן לדרו ( עבדיה (before the second Mishna)
How did this exempt them from saying the mah nishtana?
